שם בוטני: jujube
נוף ומערכת שורשים: עץ נשיר, מעט קוצני, בעל נוף בינוני-גדול ומערכת שורשים
שאינה פולשנית. קרוב משפחה בוטני של עץ הדומים המקומי.
אזורי גידול: למרות תדמיתו האקזוטית זהו עץ קל לגידול, אשר נקלט היטב ברוב הארץ.
הוא אינו דורש הרבה מים ומתאקלם גם בקרקעות דלות או גיריות.
פרי ומועד הבשלה: השיזף הוא עץ פורה במיוחד וכולל מספר של זנים שמבשילים
בחודשי הקיץ ומתחלקים לשתי קבוצות: זנים מאורכים שצורתם מזכירה תמר וזנים
עגולים שצורתם כשל תפוח קטן. לשיזף הסיני שני שלבי הבשלה: בראשון צבעו הופך
צהוב מרקמו פריך וטעמו עדין. בשלב השני מאדימה הקליפה, המרקם רך יותר והטעם
הופך מתוק, עמוק ומרוכז יותר. בפרס, בלבנון ובמרוקו נוהגים לייבש את פירות השיזף
ולאכול אותם כחטיף.
גידול במיכל: אפשרי.
מועד שתילה מומלץ: כל השנה.
טיפולים מיוחדים: כמו רוב עצי הפרי הקיציים, גם השיזף הסיני הוא יעד מועדף על
הציפורים ועל זבוב הפירות. ניתן לנטרל את הזבובים כמעט לגמרי באמצעות מלכודת
זבובים ייעודית שתולים על אחד הענפים. המלכודת בטוחה ופשוטה לשימוש. דרך
נוספת להגן על הפירות מהזבובים ומהציפורים היא בעזרת רשת מיוחדת הנמכרת
בחנויות חקלאיות.
הזנים הנמכרים במשתלה:
זן לי: פרי כדורי, טעם מזכיר תפוח.
זן בנלי: פרי מעט אגסי בצורתו, טעם מזכיר תפוח.
זן תמר: פרי בצורת אליפסה, דומה בצורה ובטעם לתמר.
שיזף כנה: פרי קטן עגול בעל מתיקות טוב.
כדאי לדעת:
על פי האמונה, זר הקוצים של ישו היה עשוי מענף עץ השיזף הסיני.