English
 

משתלת חסקלברג

 
 

זן ואמנות עצי הפרי

חלק ניכר מעצי הפרי הנמכרים במשתלה כוללים כמה זנים שלכל אחד מהם תכונות ומאפיינים משלו: טעם, עובי של קליפה, זמן הבשלה, כמות גרעינים ועוד. למעשה, רוב הסיכויים שגם אם מעולם לא שמעתם את שמות הזנים השונים, יש לכם העדפה אישית לזן כזה או אחר: קלמנטינה שאתם אוהבים את טעמה במיוחד, תפוז שקל לכם לקלף, אבוקדו בעל צורה מסוימת – עגולה או אליפטית וכן הלאה. לזנים השונים יש גם רמות עמידות משתנות למזיקים או לתנאי אקלים, כך שניתן להתאים את זן הפרי למקום בו אתם מעוניינים לשתול אותו. כך, לדוגמה, אנחנו מוכרים במשתלה שתילי  תפוח עץ מזן "ענה" שניתן לגדלם גם במרכז הארץ, באקלים חמים יותר – בניגוד לשאר זני תפוח העץ שניתן לגדלם רק באזורים קרים יחסית.
מכיוון שלכל זן של עץ פרי יש מועד הבשלה משלו, נוהגים רבים לשלב 2 או 3 זנים מאותו פרי בגינה, כדי לקבל את הפרי האהוב עליהם לאורך כל העונה: כמה סוגי גפנים, למשל, שמשתרגים על פרגולה או על גדר אחת. כך ניתן לא רק ליהנות מפירות לאורך חודשים ארוכים, אלא גם לגוון: ענבים ירוקים וסגולים, עם או בלי חרצנים (מתברר שגם להם יש חסידים רבים...) חמצמצים או מתוקים.
דרך נוספת לשלב כמה זנים של אותו עץ פרי מבלי להזדקק למקום רב היא להרכיב כמה זנים על גבי גזע אחד (ידוע בשם "רב-בוסתן" או "רב-עץ"): מרכיבים כמה זנים של פירות הדר או אבוקדו על גזע אחד, וכך בכל פעם מבשיל חלק אחר של העץ. עץ פרי מסוג רב בוסתן מספק פיתרון לבעיה נוספת: הפרי מבשיל בהדרגה ולא בבת אחת, וכך נמנע אותו מצב שבו אנחנו מוצאים עצמנו עם עשרות קילוגרמים של אבוקדו במטבח, שצריך למהר ולאכול או לחלק לחברים ולשכנים לפני שיתקלקל.
כל הזמן מפתחים זנים חדשים, במטרה להשביח את תכונות הפרי והעץ כמה שניתן: להפוך אותו עמיד יותר נגד מזיקים, להתאים אותו לתנאים משתנים של מזג האוויר, להעלות את תכולת הסוכר שבו (וכפועל יוצא להיטיב את טעמו) וכן הלאה. דוגמה נהדרת לכך היא הפיטאיה: פרי יפיפה לכל הדעות, אשר טעמו היה אנמי ודל. לפני שנים ספורות הציגה ישראל לעולם כולו זן חדש של פיטאיה שטעמו מתוק טרופי עסיסי, ועכשיו הפרי הוא תענוג לעין וגם לחך.
דוגמה נוספת היא פרי הרימון, שטעמו נפלא, סגולותיו הבריאותיות הן רבות אך בגלל הגלעינים הלבנים הקטנים שבתוכו, נרתעו רבים מלאכול אותו. כעת ניתן ליהנות מזן חדש של רימון שגרעיניו הלבנים רכים-רכים, כמעט בלתי מורגשים.
וכך גם האפרסמון: בעבר לא ניתן היה לאכול את פירות אפרסמון ישר מהעץ, בגלל טעמם העפיץ ש"תפש" את הלשון. כדי לנטרל את העפיצות, צריך היה להעביר את הפרי תהליך הנקרא "הבחלה". כעת ניתן למצוא במשתלה זן אפרסמון חדש שהפרי שבו אינו מצריך הבחלה וניתן לקטוף ישר מהעץ ולאכול.