מנגו

שם בוטני: Mangifera indica

נוף ומערכת שורשים: עץ ירוק-עד. צורת הנוף תלויה בזן: החל מעצי-צל בעלי גודל מרשים
ועד עצים בעלי נוף מצומצם המתאימים גם לגינות קטנות. בעל שורש שיפודי.

אזורי גידול: אזורים חופשיים מקרה.

מועד הבשלה: חודשי הקיץ. המועד המדוייק תלוי בזן.

גידול במיכל: לא כדאי כיוון שלעץ שורש שיפודי.

מועד שתילה מומלץ: כל השנה פרט לחודשים הקרים.

טיפולים מיוחדים: קונפידור בתחילת האביב נגד פייחת, גיזום לאחר מתן פרי

זני המנגו הנמכרים במשתלה:
זן מיה: עץ גדול, פרי כתום-צהוב עם לחי אדומה, קטן יחסית. מבשיל בתחילת הקיץ, מתוק ללא סיבים.
זן עומר: עץ בינוני, פרי דומה למיה ללא סיבים, מועד הבשלה בדומה למיה.
זן שלי: עץ בעל נוף מצומצם יחסית למיה, מניב באוגוסט, פרי קטן עגלגל ללא סיבים, צהוב-כתום
עם סומק, מתיקות עדינה.
זן טלי: פרי גדול יחסית, קליפה בגוון סגול. מבשיל לפני המיה.
זן קיט: מבשיל לקראת סוף העונה. מניב פרי גדול בעל קליפה ירקרקה ומתיקות מעודנת.

כדאי לדעת:
מוצאו של עץ המנגו בהודו, וקיימות עדויות לקיומו כבר לפני יותר מ-4000 שנה. למנגו מעמד מיוחד
בקרב הבודהיסטים, מכיוון שעל פי האמונה נהג בודהה לנוח תחת עצי המנגו. הם לקחו אותו למסעותיהם
כסגולה למזל והעניקו אותו כמתנות איש לרעהו.