English
 

משתלת חסקלברג

 
 

אתם שואלים, המומחים עונים

לפניכם תשובות מומחי המשתלה לשאלות בנושאי שתילה, דישון, השקייה, גיזום, הדברה וטיפול בעצי פרי.

שימו לב: הקלקה על כל שאלה תפתח לכם את התשובה לה.

יש לכם שאלות נוספות? אתם מוזמנים לשלוח אלינו באמצעות הטופס או למייל : avishay@mashtela.com

ואנו מבטיחים לענות!



עולם הפירות - כללי

שאלה: מה זה רב-בוסתן?

רב-בוסתן (או רב-עץ) הוא עץ פרי שעל גזעו מורכבים כמה זנים של אותו פרי או אותה משפחת פירות. רב-בוסתן הדרים, למשל, ניתן להרכיב על גזע אחד 2 או 3 סוגים של פירות הדר וכך חצי העץ יניב לימונים וחציו השני תפוזים וכן הלאה. רב-בוסתן אבוקדו, לעומת זאת, אנו מרכיבים כמה זנים של אבוקדו על גזע אחד. מכיוון שכל אחד מהזנים מבשיל בזמן אחר, אנו יכולים ליהנות מאבוקדו לאורך חודשים ארוכים, כאשר כל פעם חלק אחר של העץ מבשיל. היתרונות ברב בוסתן הם ברורים: מעבר לגימיק הנחמד שבנושא, מדובר בפיתרון לגינות קטנות וכן בדרך לווסת את כמויות הפרי המבשיל. החסרונות הם בעובדה שמדובר בעץ מפונק, יחסית - יש לוודא שהזן החזק לא משתלט על העץ. ניתן למנוע זאת באמצעות גיזום המאזן את הזנים השונים.



הדברה

שאלה: איך אפשר לזהות מחלות של העץ?

יש כמה סימנים מרכזיים: כתמים שמופיעים על העלים או חורים קטנים בגזע עם נסורת על הקרקע, התייבשויות של קצות הענפים וכדומה. במקרה כזה, כדי לצלם את האזור הנגוע (או אם זה עלה, לקחת אחד כדוגמה), ולגשת לחנות חקלאית כדי שיתאימו לך את הפיתרון.

שאלה: איך אני נפטר מזבוב הפירות שהתלבש לי על העץ?

לאחרונה יצאה מלכודת לזבובי פירות שהיא פשוט מצויינת. שמה Ceratrap, מלכודת עם חומר כימי שתולים על ענפי העץ וזבובי הפירות נלכדים בה. מצויינת גם כטיפול מונע לזבובי הפירות. אם אתם מעוניינים בפירון אורגני, אתם יכולים לפרוש רשת דקה (כמו כילה) על העץ.



גיזום

שאלה: למה בעצם צריך לגזום את העץ?

כי אם זה נעשה בצורה חכמה: לא עדינה מדי ולא פולשנית מדי, זה בריא בשביל העץ. כך אנו מאפשרים לו צימוח חדש, פותחים חלונות בתוך העץ לקרני השמש ומסייעים כך גם להבשלה טובה ומלאה של הפירות. 

שאלה: מתי אפשר לגזום את העץ?

עצי פרי נשירים גוזמים רק בחודשי החורף, ואת שאר העצים גוזמים לאחר שהם נותנים את הפרי.

שאלה: האם אפשר לשלוט בגובה העץ באמצעות גיזום?

בהחלט כן! ניתן לשלוט בגובה העץ ובצורתו באמצעות גיזום סדיר של ענפיו. כך אפשר לשלב גם עצים הנחשבים גדולים  בחצרות ששטחן יחסית מצומצם, למנוע מצב שבו עץ פרי יוצר צל רחב מדי שמונע מצמחים אחרים לגדול וגם לשלוט בצורה מסויימת בנפח השורשים: שמירה על נוף מצומצם של העץ מביאה גם לצמצום יחסי של מערכת השורשים שלו. 

שאלה: איך אני גוזם את העץ? עם מסור, מזמרה?

מזמרה טובה תעשה עבודה מצויינת.

שאלה: האם יש גיזום מיוחד לשנים הראשונות של העץ?

כן. גיזום זה נקרא "קיטום" והוא נעשה בשנים הראשונות של העץ. בפעולת הקיטום אנו פשוט גוזמים את העלים שבקצוות החיצוניים של העץ, כדי למנוע מהעץ להזרים אליהם את ההורמונים. כך אנו "מאלצים" אותו להזרים את ההורמונים לגזע, לעבות ולחזק אותו.

שאלה: האם צריך "לחבוש" את ענפי העץ אחרי הגיזום?

אין צורך לחבוש, אבל אם קוטר הענף שגזמת הוא מעל 2 ס"מ, יש למרוח על אזור הגיזום "משחה שחורה", אותה ניתן להשיג בחנויות החקלאיות.



שתילה

שאלה: מהי עונת השתילה המומלצת לעצי הפרי?

כלל, בעונת האביב אפשר לשתול את כל עצי הפריף השמש עדיין אינה קופחת, הקרקע עדיין לחה מחודשי החורף והשתיל יכול להתאקלם בנחת בביתו החדש, ללא תנאים קיצוניים כדוגמת קרה או חמסין. בעונת החורף ניתן לשתול את עצי הפרי הנשירים: אגוזים, אגס, תפוח, אפרסק וכדומה, וכן את עצי הפרי הארצישראלים: חרוב, זית, גפן, תאנה, רימון וכדומה. בחודשים הקרים עדיף להימנע משתילה של עצי פרי סובטרופיים שהם בעלי רגישות לקרה. לגבי עצי פרי אקזוטיים - יש לברר כל מקרה לגופו. 

שאלה: מה התפקיד של הקומפוסט בשתילה? חייבים אותו?

הקומפוסט שאנו מטמינים בקרקע כמעטפת סביב השורשים "לוכד" את המים והדשן וכך מעניק לשורשים זריקת מרץ ראשונית משמעותית מאוד. כמובן שלא חייבים אותו, אך הוא מומלץ מאוד.

שאלה: מה עומק הבור שצריך לחפור בשביל השתיל?

עומק ונפח הבור צריכים להיות זהים לגובה ונפח שקית השתיל + 10 אחוזים, בהם נשים את הקומפוסט. שימו לב, אחרי שהסרתם את השקית וחשפתם את מערכת השורשים: אם מערכת השורשים היא סבוכה וצפופה, יש להתיר אותה בעדינות עם הידיים, ובמקרה שהשורש המרכזי הוא ארוך (במיוחד בעצים בעלי שורש שיפודי כמו הפקאן), יש לחפור בור שעומקו כאורך השורש.

שאלה: על מה חשוב להקפיד בזמן השתילה?

קודם כל - לוודא שמיקום השתיל אינו קרוב מדי לעצים או לצמחים שמערכת השורשים שלהם תובענית ועלולה לקחת לו את המים והמינרלים באדמה שלהם הוא זקוק, או את אור השמש לו הוא זקוק לא םחות. דבר שני, להקפיד על מעטפת קומפוסט בחור השתילה (ראו שאלה רלוונטית על הקומפוסט) כדי לשמור את המים והדשן קרובים למערכת השורשים. ודבר נוסף וחשוב במיוחד- להדק את האדמה טוב טוב אחרי השתילה. השארת "כיסי אוויר" באדמה, בעיקר כשמדובר בעצים נשירים שהגיעו אליכם כשהם חשופי שורש (כלומר ללא שקית אדמה), היא מסוכנת עבורם. מידע על השקייה ראשונה, תמצאו בשאלה-תשובה הרלוונטית.

שאלה: כשמחלקים אפרסמון לזנים שמצריכים הבחלה או לא - למה הכוונה?

תהליך ההבחלה של האפרסמון נועד לנטרל את תחושת העפיצות בלשון שנגרמת מהטאנין שמצוי בפרי. ללא הבחלה, תתפוגג השפעת הטאנין רק כשהאפרסמון יגיע לרכות מלאה, כלומר ניתן יהיה לאכול אותו רק בכפית ולא בביסים או כחלק מסלט. אגב, ההגיון שבהימצאות הטאנין הוא בכך שבצורה זו מבטיח העץ שהזרעים יופצו על ידי הציפורים רק כשהתנאים בשלים לכך.
אצלנו במשתלה אפשר למצוא זנים עפיצים כמו הטריומף וההשיה (ידוע בשם "קרמבו" בגלל צורתו) וכעת גם זנים יפאנים : הג'ירו והאיזו שכאמור, אינם עפיצים בשום שלב של הבשלת הפרי. 
 
(ואם אנחנו כבר מדברים, יש דרך ביתית פשוטה וטעימה להבחלת האפרסמון העפיץ: שמים את הפירות בצנצנת סגורה עם כוסית קטנה מלאה בוודקה, בעראק או בוויסקי או כל משקה אחר בעל אחוזי אלכוהול גבוהים ואחרי כמה ימים מקבלים אפרסמונים טעימים בארומה אלכוהולית משובחת. וכוסית משקה כבונוס:)) 

שאלה: האם ההשקייה הראשונה צריכה להיות שונה מאחרות?

בהשקייה הראשונה זקוק השתיל לכמות גדולה יחסית של מים: שתיל בן שנה-חמש שנים זקוק ל-10 ליטר לפחות בהשקייה הראשונה. לפני ההשקייה, יש לחפור גומה בעומק כ-5 ס"מ מסביב לשתיל כדי שהמים לא יברחו לצדדים.

שאלה: איזה עצי פרי מתאימים לשתילה במקום חשוף לרוחות?

ראשית, צריך להבדיל בין רוחות במקומות הקרובים לים לבין רוחות בפנים הארץ. במקומות קרובים לים מכילה האוויר אחוזי מליחות גבוהים ועל כן אין כמעט עצי פרי שישרדו זאת לאורך שנים. בפנים, הארץ, אפשר לשתול, לדוגמה, עצי פרי נשירים: עצי תפוח, משמש, שזיף, אפרסק וכיו"ב. כל אלה ישגשגו במקומות מוכי רוח. מדד נוסף לבחירת עץ פרי הוא עצים המשמשים גם כגדר חיה: עץ פיטנגו, פג'ויה, פסיפלורה, גפן, פיטאיה, רימון וכדומה. 

שאלה: איך מרכיבים עצי פרי?

ישנן שתי דרכים לשלב כמה זנים על גבי גזע אחד. הראשון הוא ההרכבה ה"קלאסית" שמצריכה גזע בוגר של עץ שעל ענפיו מרכיבים ענפים של זנים שונים.
הדרך השניה היא למזג 3 גזעים של שתילים צעירים לכדי גזע בוגר אחד. שילוב זה נעשה על ידי חיתוך אנכי שמבוצע בכל אחד מהם ולאחר מכן הצמדתם אחד לשני. התוצאה, בסופו של תהליך, זהה. לכל אחת מהשיטות יש את היתרונות והחסרונות שלה. היתרון המרכזי בהרכבת גזעים הוא בכך שאנו מבטיחים איזון מקסימלי בין 3 הזנים, שכן כל אחד מהם מגיע עם "הגזע מהבית". החיסרון זהה לזה הקיים בהרכבה ה"קלאסית", והוא בצורך לאזן כל הזמן בין שלושת הזנים כדי למנוע השתלטות של הזן החזק יותר.



השקייה

שאלה: מהי שיטת ההשקיה החסכונית ביותר?

השיטה החסכונית ביותר וגם היעילה ביותר היא באמצעות טפטפות ומערכת ממוחשבת. השקיה באמצעות צינור גורמת לסתימה של הנקבוביות באדמה ומקשה על המים לחלחל.

שאלה: כמה מים צריך לתת לשתיל בהשקיה הראשונה?

בהשקייה הראשונה זקוק השתיל לכמות גדולה יחסית של מים: שתיל בן שנה-חמש שנים זקוק ל-10 ליטר לפחות בהשקייה הראשונה. לפני ההשקייה, יש לחפור גומה בעומק כ-5 ס"מ מסביב לשתיל כדי שהמים לא יברחו לצדדים.

שאלה: איך, אם בכלל, משקים עצי פרי בחורף?

באופן כללי, אין צורך להשקות את העצים בחורף אלא במקרה של עצירת גשמים ממושכת. במקרה כזה יש לבדוק שהאדמה אינה יבשה או סדוקה ואם היא כן - להשקות. מצד שני, בפרט לאחר כמות גשמים גדולה ובמקרה של קרקעות כבדות, יש לוודא שלא מצטברת כמות מים עומדים סביב הגזעף שעלולה להזיק לגזע או לשורשים של עץ הפרי.

שאלה: כיצד אפשר לאבחן את העץ מקבל פחות מדי מים?

הסימפטומים להשקייה מועטה הם: קודקוד עץ מבול, עלים חסרי חיוניות והקרקע מסביב לעץ סדוקה או יבשה.

שאלה: כיצד אפשר לאבחן אם העץ מקבל יותר מדי מים?

חלק מהסימפטומים הם זהים למצב של חוסר מים, מה שעלול לבלבל מעט: קודקוד העץ נראה נבול והעלים מאבדים מחיוניתם. כיצד בכל זאת מזהים שמדובר בהשקייה רבה מדי ולא מועטה מדי? מגרדים מעט את הגזע באזור החיבור לקרקע, ובודקים שאין התחלה של ריקבון.



דישון

שאלה: האם יש "תוספי תזונה" גם לעצים?

אכן כן. כך, לדוגמה, לעצים "כלורוטיים" (כלומר בהירים מאוד) אפשר וכדאי לתת תוספת ברזל. בחנויות החקלאיות תוכלו לבדוק אם העץ שלכם זקוק לתוסף, ואם כן אז איזה. 

שאלה: האם יש סיכונים בכמויות דישון לא מדוייקות?

תלוי באיזה סוג דשן משתמשים: אם מדובר בדשן בשחרור איטי, אין צורך לדקדק מאוד בכמויות, כיוון שהשחרור האיטי שלו יוצר ויססות טבעי של הכמות. דשן 20:20, שמשתחרר בבת אחת לקרקע, עלול לגרום נזק לשורשים אם הכמות גדולה מדי.  

שאלה: כל כמה זמן צריך לדשן את השתיל?

בין אם מדובר בשתיל ובין אם בעץ בוגר, יש לדשנו פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, באמצעות דשן בשחרור איטי (להשיג בחנויות החקלאיות)

שאלה: האם לכל עץ יש דשן מיוחד?

לא, אותו סוג דשן מתאים לכל העצים.